מסמך ניתוח פנימי: ניסוי יצירת מתווה אזרחי בנושא דת ומדינה ("הרבעון הרביעי")

9 לדצמבר 2025

תקציר מנהלים:

מסמך זה מסכם את הניסוי שנערך במסגרת הרבעון הרביעי, שמטרתו הייתה יצירת מתווה אזרחי מוסכם ("אמנה") בנושא יהדות ומדינה. הניסוי התבסס על מתודולוגיית וטכנולוגיית WizCol והובל על ידי צוות מתנדבים (בני גולדברג, שלמה אילן, ערן ראובני וטל ירון).

המסקנה המרכזית מהניסוי היא ששילוב של הסכמות רחבות (מבוססות אלגוריתם) עם כתיבה באמצעות בינה מלאכותית (AI), הניב תוצר הנתפס כ"אמנה של העם" – מסמך רלוונטי, עדכני ומגשר, העולה ברמת הרלוונטיות שלו על מתווים קודמים (כגון גביזון-מדן) או מתווים של ועדות מומחים.

לקריאת האמנה המלאה: אמנת יחסי יהדות ומדינה

התהליך תוכנן לכלול ארבעה מפגשים, במבנה מדורג:

מיפוי ערכים: זיהוי יתרונות/חסרונות במצב הקיים וערכים מאפשרים.

פתרונות קונקרטיים: טיפול בבעיות ליבה תוך שימוש ב-WizCol להגעה להסכמות מהירות.

שינוי טקטי (המעבר ל-AI): במהלך הניסוי התגלה חסם משמעותי – למשתתפים לא הייתה זמינות או יכולת לנסח את המתווה בעצמם. הפתרון שנמצא היה איסוף התשובות שזכו לציון הסכמה של 0.5 ומעלה (בסקאלה של 1- עד 1) והזנתן למודל בינה מלאכותית (Grok נמצא כטוב ביותר) לניסוח האמנה.

תיקוף: האמנה שנוצרה על ידי ה-AI הוצגה למשתתפים וזכתה לחוות דעת חיוביות מאוד.

הניסוי הצליח לייצר קבוצה מאוזנת ומגוונת, המייצגת מיקרו-קוסמוס של החברה הישראלית (למעט הקצוות הקיצוניים ביותר):

כמות: כ-40 משתתפים בסך הכל בשני המפגשים

איזון דתי-חילוני: חלוקה כמעט שווה – כ-20 חילונים וכ-20 מסורתיים/דתיים/חרדים.

התפלגות (מתוך נרשמים): 42.9% חילונים, 17.1% יהודים על הרצף, 11.4% דתיים ליברלים, 11.4% דתיים לאומיים, 11.4% מסורתיים ו-5.7% חרדים.

האמנה גובשה סביב ההבנה שיש לחזק את הזהות היהודית-תרבותית אך להתנגד למונופול דתי-פוליטי. הערכים המובילים שנבחרו הם אחריות, גמישות והכרה באחר.

א. שוויון בנטל (הנושא הבוער ביותר):

הקונצנזוס הברור ביותר הוא הקישור בין נתינה לקבלה:

עיקרון: "תרומה גוררת הטבה" – שירות צבאי/לאומי כתנאי להטבות אזרחיות.

אוניברסליות: גיוס לכולם (צבא או גופי חירום/הצלה).

סנקציות: שלילת הטבות כלכליות (כגון הנחות בדיור/מעונות) ממי שלא תורם, ללא הבדל מגזר.

ב. ייצוג היהדות בחינוך:

הסכמה על מעבר ממאבקי זהות לידע מעמיק:

מקצוע חובה: "זהויות יהודיות" – לימוד כל הזרמים (כולל חילוניות, רפורמים, חרדיות).

טקסטים מכוננים: תוכנית לימודים המבוססת על טקסטים מרכזיים ולא על דוקטרינה.

ג. תחבורה ציבורית בשבת:

פתרון מבוסס ביקוש ורגישות מקומית (ולא אידאולוגיה נוקשה):

מותאם צורך: הפעלה היכן שיש ביקוש.

ביזור: התאמה לאופי השכונה/עיר (למשל, לא בשכונות דתיות).

צמצום חילול שבת: שימוש בטכנולוגיה (חשמלי, תשלום מראש).

ד. נישואים וגירושין:

שבירת המונופול תוך שמירה על כבוד למסורת:

מסלול אזרחי: הכרה מלאה בנישואים אזרחיים.

ייעול המסלול הדתי: ויתור על הדרכת כלות/בדיקת טבילה למי שלא מעוניין, כדי להפוך את הרבנות לידידותית יותר.

הניתוח (שבוצע בסיוע AI) השווה את תוצרי הניסוי לשני מתווים מתחרים: אמנת גביזון-מדן (2003) ואמנת המומחים של הרבעון.

השוואה: אמנת האזרחים מול מתווים אחרים

לגיטימציה: אמנת האזרחים - "אמנת העם" נתפסת כרחבה ומייצגת | אמנת המומחים - מומחים/אליטה נתפס "מלמעלה" | גביזון-מדן - הסכם בין שני אישים בלבד

שוויון בנטל: אמנת האזרחים - ליבה מרכזית: שירות חובה וסנקציות כלכליות | אמנת המומחים - כמעט ולא נוגעת בנושא | גביזון-מדן - מיושנת (ברוח 2003)

חינוך: אמנת האזרחים - מקצוע חובה מקיף על כל הזרמים | אמנת המומחים - הוספת מורשת נקודתית | גביזון-מדן - הצעה כללית בלבד

נישואים: אמנת האזרחים - נישואים אזרחיים מלאים | אמנת המומחים - זהירה יותר, שומרת על הלכה בגירושין | גביזון-מדן - קשיחה (ויתור הדדי, גט הלכתי חובה)

בעוד שמתווים מסורתיים (ועדות מומחים, דיונים פרלמנטריים) מתאפיינים בתהליכים ארוכים, יקרים ולעיתים מתישים, הניסוי הנוכחי הציג מודל חדש של התייעצות ציבורית המאופיין ביעילות קיצונית ובחוויית משתמש חיובית.

מהירות ומיקוד: האמנה המלאה נוצרה וגובשה במסגרת שני מפגשים בלבד, בני שעתיים וחצי כל אחד. זוהי דחיסה של תהליך שבכלים קונבנציונליים עשוי לארוך חודשים או שנים, לכדי חמש שעות עבודה נטו.

מעורבות אקטיבית וחוויית "בילוי": בשונה מדיונים וכנסים שבהם הרוב דומם, בניסוי זה נרשמה פעילות מלאה של כלל המשתתפים. הפידבק החוזר מהמשתתפים היה מפתיע: התהליך לא נחווה כ"מטלה אזרחית" מעיקה, אלא הוגדר על ידי חלקם כ"ממש בילוי" וכחוויה מהנה ומספקת.

פוטנציאל הרחבה (Scalability): הניסוי נערך בפלטפורמת Zoom בשילוב WizCol, מה שמוכיח היתכנות טכנולוגית להרחבה מאסיבית. המודל הנוכחי מסוגל לתמוך בקלות ב-1,000 משתתפים בו-זמנית, ועם התאמות טכנולוגיות קלות, ניתן יהיה להרחיבו לדיוני ענק של עשרות אלפי אזרחים.

הניסוי הוכיח כי הציבור הישראלי, כאשר ניתנת לו הפלטפורמה המתאימה (WizCol) והסיוע הטכנולוגי לניסוח (AI), מסוגל לייצר אמנה חברתית פרגמטית וליברלית יותר מזו שמציעים מומחים או פוליטיקאים.

התוצר הוא לא רק "הפרדת דת ומדינה" אלא מודל של "אחריות וגמישות". הכוח של המתווה הנוכחי הוא בהיותו מעודכן למציאות של 2025-2026, בדגש על סוגיית השוויון בנטל שהפכה לקריטית בעיני הציבור.

המלצה אופרטיבית: יש למנף את העובדה שזוהי "אמנת האזרחים" המבוססת על קונצנזוס רחב (ולא מסמך אקדמי) כדי לקדם אותה מול מקבלי החלטות והציבור הרחב.

Internal Analysis Document: Civic Framework Experiment on Religion and State ("Fourth Quarter")

December 9, 2025

Executive Summary:

This document summarizes the experiment conducted within the Fourth Quarter framework, aimed at creating an agreed civic framework ("charter") on Judaism and state. The experiment was based on WizCol methodology and technology and was led by a volunteer team (Benny Goldberg, Shlomo Ilan, Eran Reuveni, and Tal Yaron).

The main conclusion from the experiment is that combining broad consensus (algorithm-based) with AI-assisted writing produced a result perceived as "the people's charter" – a relevant, up-to-date, and bridging document that surpasses previous frameworks (such as Gavison-Medan) or expert committee frameworks in its relevance.

Read the full charter: Charter of Judaism and State Relations

The process was planned to include four meetings, in a graduated structure:

Value Mapping: Identifying advantages/disadvantages in the current situation and enabling values.

Concrete Solutions: Addressing core issues while using WizCol to reach quick agreements.

Tactical Shift (Transition to AI): During the experiment, a significant barrier was discovered – participants did not have the availability or ability to formulate the framework themselves. The solution found was to collect responses that received a consensus score of 0.5 and above (on a scale of -1 to 1) and feed them to an AI model (Grok was found to be the best) to formulate the charter.

Validation: The charter created by the AI was presented to participants and received very positive feedback.

The experiment succeeded in creating a balanced and diverse group, representing a microcosm of Israeli society (except for the most extreme ends):

Quantity: About 40 participants in total across two meetings

Religious-Secular Balance: Almost equal division – about 20 secular and about 20 traditional/religious/ultra-Orthodox.

Distribution (from registrants): 42.9% secular, 17.1% Jews on the spectrum, 11.4% liberal religious, 11.4% national religious, 11.4% traditional, and 5.7% ultra-Orthodox.

The charter was formulated around the understanding that Jewish-cultural identity should be strengthened but religious-political monopoly should be opposed. The leading values chosen are responsibility, flexibility, and recognition of the other.

A. Equality of Burden (The Most Burning Issue):

The clearest consensus is linking giving to receiving:

Principle: "Contribution leads to benefits" – military/national service as a condition for civic benefits.

Universality: Conscription for all (army or emergency/rescue services).

Sanctions: Denial of economic benefits (such as housing/dormitory discounts) from those who do not contribute, regardless of sector.

B. Representation of Judaism in Education:

Agreement on moving from identity struggles to deep knowledge:

Mandatory Subject: "Jewish Identities" – teaching all streams (including secularism, Reform, ultra-Orthodoxy).

Formative Texts: A curriculum based on central texts rather than doctrine.

C. Public Transportation on Shabbat:

A solution based on demand and local sensitivity (not rigid ideology):

Need-Based: Operation where there is demand.

Decentralization: Adaptation to neighborhood/city character (e.g., not in religious neighborhoods).

Minimizing Shabbat Desecration: Use of technology (electric, advance payment).

D. Marriage and Divorce:

Breaking the monopoly while maintaining respect for tradition:

Civil Track: Full recognition of civil marriages.

Streamlining the Religious Track: Waiving bride guidance/immersion verification for those who do not want it, to make the Rabbinate more user-friendly.

The analysis (conducted with AI assistance) compared the experiment's products to two competing frameworks: the Gavison-Medan Charter (2003) and the Fourth Quarter Experts' Charter.

Comparison: Citizens' Charter vs. Other Frameworks

Legitimacy: Citizens' Charter - "People's Charter" perceived as broad and representative | Experts' Charter - Experts/elite perceived as "from above" | Gavison-Medan - Agreement between only two individuals

Equality of Burden: Citizens' Charter - Core focus: mandatory service and economic sanctions | Experts' Charter - Hardly touches the subject | Gavison-Medan - Outdated (in 2003 spirit)

Education: Citizens' Charter - Comprehensive mandatory subject on all streams | Experts' Charter - Adding specific heritage | Gavison-Medan - General proposal only

Marriage: Citizens' Charter - Full civil marriages | Experts' Charter - More cautious, preserves Halacha in divorce | Gavison-Medan - Rigid (mutual waiver, Halachic get required)

While traditional frameworks (expert committees, parliamentary discussions) are characterized by long, expensive, and sometimes exhausting processes, the current experiment presented a new model of public consultation characterized by extreme efficiency and positive user experience.

Speed and Focus: The complete charter was created and formulated within only two meetings, each lasting two and a half hours. This is a compression of a process that with conventional tools could take months or years, into five net working hours.

Active Engagement and "Fun" Experience: Unlike discussions and conferences where the majority is silent, this experiment recorded full participation from all participants. The recurring feedback from participants was surprising: the process was not experienced as a burdensome "civic duty," but was defined by some as "really fun" and an enjoyable and satisfying experience.

Scalability Potential: The experiment was conducted on the Zoom platform combined with WizCol, proving technological feasibility for massive expansion. The current model can easily support 1,000 simultaneous participants, and with minor technological adjustments, it could be expanded to giant discussions of tens of thousands of citizens.

The experiment proved that the Israeli public, when given the appropriate platform (WizCol) and technological assistance for formulation (AI), is capable of producing a more pragmatic and liberal social charter than that offered by experts or politicians.

The product is not just "separation of religion and state" but a model of "responsibility and flexibility." The power of the current framework is in its being updated to the reality of 2025-2026, with emphasis on the equality of burden issue that has become critical in the public's eyes.

Operational Recommendation: The fact that this is "the Citizens' Charter" based on broad consensus (not an academic document) should be leveraged to promote it to decision-makers and the general public.